תשלום דוחות משטרה

לתשלום עצמו של הדוח, הערוץ הרשמי הוא אתר gov.il או המוקד הטלפוני של המשטרה — העמוד הזה מרכז את המנגנון שסביב התשלום: הערוצים, האפשרויות וההשלכות של אי-תשלום.

את הדוח ניתן לשלם באתר ובאפליקציה של gov.il, במוקד הטלפוני של המשטרה במספר *390, בסניפי בנק הדואר, ובאמצעות שירותי הבנקאות המקוונת של רוב הבנקים. כל הערוצים מזהים את הדוח לפי מספרו כפי שהוא מופיע על גבי ההודעה שקיבלתם.

כאשר הודעת הדוח לא הגיעה או אבדה, ברוב הערוצים ניתן לאתר את הדוח ולשלם אותו גם ללא מספרו — לפי מספר תעודת הזהות של מי שהדוח נרשם על שמו, או לפי מספר הרכב שבו בוצעה ההפרה.

במקרים מסוימים ניתן לבקש לפרוס את תשלום הדוח למספר תשלומים, בדרך כלל מול יחידת הגבייה שמטפלת בדוח.

חלק מהדוחות מזכים בהנחה כאשר משלמים אותם בתוך זמן קצר ממועד ההוצאה.

כאשר דוח הוצא לרכב על ידי מצלמה או אמצעי אכיפה אוטומטי, ולא נמסר ישירות לנהג במקום, בעל הרכב שעל שמו נרשם הדוח יכול במקרים המתאימים להסב אותו לאדם שאכן נהג בפועל באותו מועד — ואז אותו אדם הופך לחייב בדוח במקום הבעלים הרשום. זהו הליך מנהלי נפרד מתשלום או מערעור, ומתבצע מול הגורם שהוציא את הדוח.

התוספת הראשונה לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד-2024, קובעת שישה סכומי קנס אפשריים בלבד: ₪100, ₪250, ₪500, ₪750, ₪1000, ₪1500 ₪. כל אחת מ-355 ההפרות המתומחרות בתוספת נופלת באחת מהמדרגות האלה בלבד, מ-₪100 ועד ₪1500.

החוק חל בהדרגה, בשני שלבים: 310 מההפרות — במדרגות שבין ₪100 ל-₪500, פרט להפרות לפי תקנה 54(א) (מהירות מותרת) — חלות מיום התחילה. שאר 45 ההפרות — במדרגות שבין ₪750 ל-₪1500, וכל הפרות תקנה 54(א) בכל סכום — חלות רק בתום שישה חודשים נוספים מאותו יום. כלומר: הקבוצה שנדחית לשלב השני היא לא רק ההפרות היקרות, אלא גם כל הפרות המהירות, בכל מחיר.